ובחלק ד' והאחרון של הסדרה שלנו "מה הסיפור עם בית הדין הבינ"ל הפלילי בהאג?
מה הפתרון ואיך ישראל תצא מזה?
עו"ד יעל גבירצמן ויאס, מומחית במשפט בינ"ל פלילי, בפרק המסכם.

טקסט הפרק המלא:
מה הפתרון? ואיך ישראל תצא מזה? על אף שחזר התובע בבית הדין בהאג והזהיר את הצדדים כי יישם את סמכותו ללא מורא ובאופן שווה כלפי כל הצדדים בלחימה בעזה, יש לזכור כי בעוד שהנפגעים שווים בזכויותיהם, החשודים במקרה הזה רחוקים מלהיות שווים במעשיהם ובכוונותיהם. הצהרת התובע אם כך תקדימית ואף תמוהה מכמה סיבות. ראשית, מאז היווסדו, זוהי הפעם הראשונה שתובע בית הדין מצהיר כי הוא עומד לבקש צווי מעצר לפני שאלה הוצאו בפועל. כדי למנוע בריחת חשודים ושיבוש הליכים, בדרך כלל צווי מעצר מתפרסמים רק לאחר הוצאתם או רק לאחר מעצר. זו גם הפעם הראשונה בה בסכסוך אחד מתבקשים צווי מעצר בו זמנית נגד נציגי כל הצדדים הלוקחים חלק בלחימה. ולבסוף, זו הפעם היחידה שהתובע בחר להקיף את עצמו, במומחים מוכרים ובחוות דעתם, בה הם תומכים בבקשתו לאחר שעיינו בתשתית הראייתית לטענתם. בעוד שלחוות הדעת אין כל נפקות משפטית. האם יש בכך כדי להפעיל לחץ על שופטי בית הדין לקבל את בקשתו? הכרזתו של התובע אם כך הינה בשורה היסטורית עבור נפגעי השבעה באוקטובר מצד אחד, אך באותה העת, לצערנו, לוקה בשיקול דעת שגוי. עוד תמוה, כפי שארצות הברית חשפה, שבעוד התובע יוצא בהצהרתו, חוקרי התביעה היו אמורים לעלות על טיסה לפגוש את ראש הממשלה ושר הביטחון? אם הדבר נכון, הרי שרשויות המדינה הסכימו לשתף פעולה עם בית הדין. זאת החלטה מושכלת. ידיעה זו מעלה תמיהה חמורה, הנוגעת לשיקולים משפטיים וניהול משאבי התביעה באופן ראוי. כיצד יוציא תובע צו מעצר לפני שמיצה אפיקי חקירה מרכזיים אל מול חשוד מרכזי? ראש הממשלה מנהל היום לחימה מצפון ומדרום, ואינו מסתתר במנהרה, אלא מזמין את התובע לבחינת חומרים שיש בהם כדי להפריך אישומים חמורים. מצד אחר, טענות על לחצים מופרזים המופעלים לכאורה על התובע וחוקריו, יכול שהשפיעו לחלטת התובע, ואם נכונים הם, הם לא מכבדים אף דמוקרטיה ואזרחיה. וראוי שהטענות הללו יבדקו. כמה אפשרויות. רשויות המדינה יכולות להכריז על שיתוף פעולה מלא עם חוקרי התביעה, ואף הקמת צוות משותף עם חוקרים ישראלים וחוקרים ממשרדו של התובע. תוך שלמשל, לחוקרים בישראל תהיה גישה לחומרים ביטחוניים חסויים, ולחוקרים בהאג תהיה גישה לכל חומר אחר. רק אז חוקרי האג יהיו משוכנעים בעובדות, באתגרי הלחימה מול חמאס, ובכוונת בכירים בישראל להציל חיים בישראל ובעזה. כשם שמשוכנעים בכך חוקרים ורשויות בישראל. כשבמקרה של הפרה, רשויות ישראל חייבות למצות את הדין באופן מלא. אפשרות יעילה נוספת להגנה על ראש הממשלה ושר הביטחון מפני עמדה לדין בהאג, יכולה להתממש בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, שיש בידה לחקור מעורבותם ובכלל זאת את החשדות הנטענות, ובתנאי שתהיה לוועדה יכולת להגיש החלטות מחייבות, באשר לצורך בהעמדה לדין, כיבוד החלטות הוועדה בידי רשויות בישראל לאחר מכן, והליך המתקיים בשקיפות מול תובע בית הדין, כפי שקורה בקולומביה. ישראל צריכה לעמוד בחובותיה בדין הישראלי והבינלאומי. חשוב שחשדות או דיווחים על הפרות חמורות ייבדקו כהלכה, ושמנהיגים פוליטיים יחזקו את מערכת המשפט בפעילותה. למען תדמית ישראל, אך מעל הכל, עבור אזרחיה הראויים לשלטון חוק אמיתי, שקיפות, הליכי צדק, ולמען חיזוק חוסנה של החברה הישראלית, באחת משעותיה הקשות ביותר.